יום שלישי, 8 בדצמבר 2009

תכונות החומרים - מורה חנה וייס

הטבלה המחזורית
תלמידים יקרים
במשימה זו תחקרו את אחד היסודות מתוך הטבלה המחזורית ע"פ קריטריונים שיפורטו בהמשך. העבודה תתבצע בבלוג שיתופי זה שלכל תלמיד תהיה הרשאה לפתוח בבלוג השיתופי מאמרון (פוסט) משלו. התלמיד ירצה אודות היסוד אותו הוא חקר בפני הכיתה. עבודתכם תוערך ע"פ מחוון.


תהליך העבודה:

  1. חקירת היסוד - החקריה תתבצע ע"פ הקריטריונים המפורטים להלן. הקפידו על עיצוב הבלוג ושלבו במאמרון שלכם סרטונים, תמונות, המחשות, ודוגמאות אודות היסוד הנחקר.


  2. הוספת תגובה - לכל מאמרון שבבלוג יש אפשרות להוסיף תגובה.. כל תלמיד יגיב למאמרון שלפניו ויתרום לו הצעה כלשהיא: קישור, דוגמא, הרחבה, תמונה או סרטון.בנושא.


  3. הצגת העבודה - לאחר עדכון הבלוג לאור התגובות יציג כל תלמיד את העבודה שלו בפני הכיתה כולה.


  4. תחרות הפוסט הטוב ביותר -. נקיים בכיתה הצבעה על הפוסט האיכותי ביותר ע"פ קריטריונים כגון: הנושא מוצג היטב וכולל המחשות ודוגמאות ויזואליות, הפוסט מעוצב ומרשים.
    לנוחיותכם מצורף מחוון מקוון להערכת תוצרי התלמידים


  5. לנוחיותכם מספר קישורים לאתרים שיסייעו לכם בביצוע המשימה:


1. שם היסוד:

2. שם היסוד בלועזית:

3. סמל הכימי:

4. התגלה ע"י:

5. התגלה בשנים:

6. מצב צבירה בטמפ' החדר:

7. צבע:

8. הולכת חשמל:



תכונות נוספות
(הדגימו בעזרת תמונות, סרטים או אנימציות).

1. מופיע בטבע (כיסוד או כתרכובת או גם כיסוד וגם כתרכובת)

2. שימושים של היסוד או תרכובותיו.



3. שכיחות בטבע (האם מופיע: באטמוספירה, באוקיאנוסים ובימים, בסלעים, בעולם החי?)


4. בטויי לשון הקשורים לשם היסוד.


5. האם היסוד מוזכר בתנ"ך? אם כן היכן?

6. מידע מעניין הקשור ליסוד
(אופי, גילוי, שימושים, תכונות, דרכי הפקה, אזור ההפקה).
הדגימו בעזרת תמונות, סרטים או אנימציות. העזרו
בטכניקת הטבעת סרטים מתוך ה- youtube





7. המבנה המולקולארי של הייסוד או של התרכובות שלו.




שימו לב!
נא לציין את שם האתרים בהם  נעזרתם צרו קישור אל אתרים אלה




עבודה נעימה


יום שלישי, 10 בנובמבר 2009

רושל בנימינוב- גופרית

קריטריונים לאפיון היסודות:


1. שם היסוד: גופרית

2. שם היסוד בלועזית: Sulfur או Sulphur

3. סמל הכימי: S8

4. התגלה ע"י: ידועה מימי קדם ואף הוזכרה בתורה

5. התגלה בשנים: עוד בתקופת התורה

6. מצב צבירה בטמפ' החדר: מוצק

7. צבע: צהבהב

8. הולכת חשמל: לא מוליך


תכונות נוספות
(הדגימו בעזרת תמונות, סרטים או אנימציות).

1. מופיע בטבע (כיסוד או כתרכובת או גם כיסוד וגם כתרכובת)
מופיע בטבע כיסוד

2. שימושים של היסוד או תרכובותיו.
לגופרית שימוש בייצור סוללות, דטרגנטים, גומי (הטיפול בגופרית נקרא גיפור), גפרורים, אבק שריפה, זיקוקים ודשני זרחן; היא משמשת כחומר משמר ביין, חומר קוטל פטריות, וחומר להלבנת נייר.


3. שכיחות בטבע (האם מופיע: באטמוספירה, באוקיאנוסים ובימים, בסלעים, בעולם החי?) הגופרית מופיע בטבע בצורה סלעית וישנו צורך לחוצב אותו.

5. האם היסוד מוזכר בתנ"ך? אם כן היכן?
כי ערוך מאתמול תופתה, בם היא למלך הוכן העמיק הרחיב ; מדורתה אש ועצים הרבה נשמת ה' כנחל גופרית בוערה בה "; יהושוע טו 8

6. מידע מעניין הקשור ליסוד (אופי, גילוי, שימושים, תכונות, דרכי הפקה, אזור ההפקה).
בחקלאות משמשת הגופרית כתכשיר להדברות פטריות (קמחונות, חלדונות, קמחוניות, צרקוספורה) ומזיקים (אקריות) וכחומר דישון. אבקת הגופרית פעילה רק בטמפרטורה העולה על 20°C ולכן אינה יעילה בחורף. בטמפרטורה גבוהה מ- 32°C או בעת חמסין, עלולה הגופרית לצרוב את הצמחים. כחומר ריסוס בעונת החורף משמש מרק קליפורני (הכולל גופרית וסיד). תכשיר זה מסוכן לשימוש בחדשים החמים.

גופרית מצויה בצמחים ובבעלי חיים כחלק מתרכבות החלבון. לגופרית יש השפעה על ריחות הצמחים, על התפתחות מערכת השורשים וקליטת החנקן ע"י החיידקים היושבים על שורשי הקטניות. בהעדר גופרית מופיע חיוורון עלים והצמיחה מואטת. במצב זה ניתן להוסיף גופרית נקיה או גבס.

הדגימו בעזרת תמונות, סרטים או אנימציות. העזרו בטכניקת הטבעת סרטים מתוך ה- youtube


7. המבנה המולקולארי של הייסוד או של התרכובות שלו.
לא מצאתי


שימו לב!
נא לציין את שם האתרים בהם נעזרתם צרו קישור אל אתרים אלה




עבודה נעימהה

יום שני, 2 בנובמבר 2009

שם היסוד : אבץ

שם היסוד בלועזית: Zinc

סמל הכימי: Zn

התגלה ע"י: האבץ התגלה לראשונה ע"י ארנסט מרגרף מגרמניה בשנת 1500. אולם אלפי שנים קודם לכן כבר השתמשו באבץ להכנת פליז מתערובת של אבץ ונחושת.

מצב צבירה בטמפ' החדר: מוצק

. צבע: אפור בהיר-כחלחל

הולכת חשמל: מוליך חשמל

מופיע בטבע כתרכובת , ומאחר והאבץ הוא יסוד פעיל המתרכב בקלות עם יסודות אחרים, לא ניתן למצוא יסוד זה בטבע במצב חופשי, אלא תמיד בתור תרכובת במחצב. המחצב העיקרי של האבץ הוא תרכובת של אבץ וגופרית הנקרא "ברק האבץ".

תכונות נוספות : אבץ יכול להיות נורא מסוכן שהוא מתפוצץ והנה ההוכחה :


שימושים של האבץ :

1. לאבץ תפקיד חשוב בחלוקת תאים, בתהליך הגדילה, בריפוי פצעים, במערכת החיסונית ובשמירה על מאזן חומציות נכון. הוא מהווה מרכיב בעשרות ואולי מאות ריאקציות אנזימתיות בגוף האדם.

2. לציפוי כלי פלדה וברזל – השימוש הבולט והעיקרי של האבץ הוא הגנה על כלים וחפצים עשויים ברזל או פלדה מפני החלדה.
3. בהפקת האבץ החמצני – לאבץ החמצני ישנם שימושים רבים: בתהליך הייצור של צבעים, בהכנת גומי, בהכנת תכשירים קוסמטיים, ברפואה, בכיסוי רצפות, בהכנת דיו למדפסות, בייצור פלסטיק וסבונים, בתעשיית הטקסטיל, בהכנת ציוד אלקטרוני, במשחות ועוד.
4. בהכנת אבץ סולפידי – האבץ הסולפידי (ZnS) משמש בהכנת לוחות זוהרים, בייצור מנורות פלואורוסנט, בהכנת מסכי טלוויזיה ומסכי רנטגן, ובייצור צבעים לא רעילים.

רודיום - עבודת של ניר

רודיום --

היסוד הנדיר ביותר על פני כדור-הארץ. מתכת לבנה – אפורה קשה ומבריקה עד כדי כך שאפשר לראות בה את השתקפות הסביבה שייך לקבוצת הפלטינה .

שם היסוד: רודיום

שם היסוד בלועזית: Rhodium

סמל הכימי: Rh

מספר אטומי 45

התגלה בשנים: 1803

התגלה ע"י: ויליאם הייד וולאסטון

מצב צבירה בטמפ' החדר: מוצק

צבע: לבן כסוף מתכתי

הולכת חשמל: כן


השימוש העיקרי ברודיום הוא בסגסוגות כחומר מקשיח שמוסף לפלטינה ולפלדיום.
בזכות ההתנגדות החשמלית הנמוכה שלו, לרודיום שימוש באלקטרוניקה במגעים חשמליים.
ציפוי רודיום שנעשה באלקטרוליזה הוא חזק במיוחד ולכן הוא שימושי במגוון מכשירים אופטיים.
לרודיום שימוש בייצור תכשיטים.
בתעשייה משמש רודיום בתור זרז בתגובות כימיות.


אוראניום- אדיר בן שימול



אורניום (Uranium) הוא יסוד כימי המסומל באות U, מספרו האטומי 92.
האורניום הוא יסוד מתכתי כסוף-לבן, כבד מאוד ורדיאוקטיבי באופן טבעי.
האורניום הוא היסוד הכבד ביותר בכדור הארץ באופן טבעי! צפיפותו גדולה ב- 65% מצפיפות העופרת.
האורניום זוהה על ידי הכימיכאי הגרמני מרטין היינריך קלפרוט, בשנת 1789.
הוא כינה אותו אורניום על שם כוכב הלכת אורנוס.






האיזוטופ אוראניום 235 שנמצא בטבע בריכוז של 0.71% הוא חומר שבריכוזו מספיק כדי לגרום תגובת שרשרת גרעינית,
לכן משתמשים באורניום שמועשר באיזוטופ זה בכורים גרעיניים ובנשק געיני.
תכונותיו הרדיאוקטיביות של האורניום נתגלו לראשונה על-ידי אנטואן הנרי בקארל, בשנת 1896.
האורניום נדיר מאוד בקרום כדור הארץ, הוא לא נמצא כיסוד בודד אלא כתרכובת בעופרות כמו אורניט וקרנוטיט.


סרטון המתאר שימוש בנשק גרעיני:

בת-גל פרחת - ברום [ :


























תהילה אזולאי - הליום =)


הליום (:


שם היסוד : הליום

שם היסוד בלועזית : Helium

סמל כימי : He

צבע : נטול צבע וריח

התגלה ע"י : נורמן לוקר

בשנת : 1868

מצב צבירה בטמ'פ החדר : גז

הולכת חשמל : לא מוליך

שימושיו של היסוד : ספינות אוויר ובלונים מנופחים עם הליום, כיוון שהוא קל מהאוויר. הליום מועדף על מימן בספינות אוויר למרות שהוא יותר יקר ופחות יעיל (92.64% מכוחו של המימן) מכיוון שהוא אינו דליק. שימושים נוספים:
תערובת הליום, חמצן וחנקן משמשת בצלילה למילוי בלוני אוויר. תערובת זו יכולה למנוע סכנות בצלילה .

היכן נמצא בטבע : הליום מרוכז בכוכבים והוא נוצר בהם בתהליך היתוך גרעיני מאטומי מימן .

עוד קצת על הליום : להליום יש את נקודת ההיתוך הנמוכה ביותר והוא הנוזל היחיד שלא יכול לההפך למוצק, גם אם יורידו את הטמפרטורה שלו; ישאר נוזל כל הדרך לאפס המוחלט בלחץ רגיל (הוא יכול להפוך למוצק רק אם מעלים את הלחץ). הליום מוצק הוא חסר צבע, כמעט בלתי נראה ודחוס מאוד.


הליום טבעי בתנאי החדר הוא לא רעיל ואין לו תפקיד ביולוגי בגוף האדם. הוא נמצא בכמויות זעירות בדם.
כאשר אדם שואף לריאותיו הליום מתוך בלון, קולו נעשה דק וצורמני, באופן זמני. זאת מכיוון שמהירות הקול בהליום גבוהה יותר ממהירותו באוויר שאנו נושמים בדרך כלל, ולכן תדר התנודה הבסיסי עולה.
רפלקס הנשימה של האדם אינו מגורה מכמויות החמצן בדם, אלא מכמויות הפחמן הדו-חמצני. לכן מומלץ להימנע משאיפת הליום, למרות שאינו רעיל. במקרים קיצוניים יכול להיגרם חנק בעקבות שאיפת הליום, בגלל שהליום תופס את מקומו של החמצן בריאותיו של השואף.

אז הינה כמה שניסו את תופעת שאיפת ההליום : http://www.youtube.com/watch?v=iVgcW0LlUrA&feature=related

יום ראשון, 1 בנובמבר 2009


כלור


1. שם היסוד: כלור

2. שם היסוד בלועזית: Chlorine

3. סמל הכימי:
Cl

4. התגלה ע"י:
קרל וילהלם שלה
Carl Wilhelm Scheele from Familj-Journalen1874.png

5. התגלה בשנים: 1810

6. מצב צבירה בטמפ' החדר: גז

7. צבע:שקוף (במוצק ירוק צהבהב)

8. הולכת חשמל: לא

תכונות:
מולקולת הכלור היא מולקולה דו אטומית המסומלת כ-Cl2. שני אטומי הכלור שבמולקולה קשורים ביניהם בקשר קוולנטי יחיד (Cl-Cl). הכלור הוא גז צהוב-ירקרק, רעיל ובעל ריח צורב. אחרי הפלואור, הכלור הוא הגז הקל ביותר בקבוצת ההלוגנים, אך הוא כבד פי שניים וחצי מן האוויר. כלור מתנזל ב- 34- מעלות צלזיוס. האלקטרושליליות של הכלור(3.16) היא הרביעית בגובהה בטבלה המחזורית (אחרי פלואור חמצן וחנקן)\

תפקיד ביולוגי:
מלחי הכלור נמצאים במרבית נוזלי גופו של האדם ושאר היונקים, ומיץ הקיבה מכיל חומצה מלחית, שמרכיביה הם כלור ומימן.


היסטוריה:
הכימאי השבדי קרל וילהלם שלה זיהה את הכלור הטבעי לראשונה ב-1774, כמעט במקרה, אגב חקירת תכונותיו של המינרל פירולוזיט (מנגן דו-חמצני), אך עדיין לא זיהה את הכלור כיסוד אלא החשיב אותו לתרכובת. רק ב-1810 גילה המדען הבריטי סיר המפרי דייוי, מאבות מדע הכימיה, שהכלור הוא יסוד, לאחר שניסה להפריד אותו (תוך מחשבה שהכלור הוא תרכובת) ונכשל. דיווי העניק ליסוד שנתגלה את השם "כלור", שם שמקורו במילה היוונית "כלורוס" שפירושה "צהוב-ירקרק". הכלור הוא הגז הראשון בו נעשה שימוש כנשק כימי. בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה עשה הצבא הגרמני שימוש בגז כנגד כוחות קנדיים שספגו אבדות רבות בעקבות כך.

שימושיו:

לכלור שימושים רבים:

  • הלבנת אריגי פשתן וכותנה וכן הלבנת העצה בתהליכי תעשיית הנייר.
  • תמיסת כלור במים מרחיקה כתמי דיו מנייר.
  • שימוש נפוץ אחר של הכלור הוא בחיטוי וטיהור מי-שתייה ומי בריכות, בזכות כושרו לקטול חיידקים.
  • כן משתמשים בכלור בתעשיית הצבעים.
  • בישראל משתמשים בכלור בתהליך הפקת הברום, אחד מאוצרות הטבע של ישראל, באופן הבא: על ידי העברה של גז כלור בתמיסה של מלח ברום (הצורה הנפוצה של ברום) נוצרים ברום ותמיסה של מלח כלור, בתגובה הידועה כחמצון חיזור.

שימושים בתרכובות:






יובל ריצקר - קובלט .



קובלט [:


שם היסוד: קובלט .


שם היסוד בלועזית: Cobalt .


סמל כימי: Co .


התגלה ע"י: ג'ואן ליוינגוד וגלן סיבורג .


התגלה בשנים: 1938 .


מצב צבירה בטמפ' החדר: מוצק .


צבע: לבן - כסוף .


הולכת חשמל: מוליך .


מופיע בטבע: קובלט אינו נמצא בטבע בצורתו המתכתית והוא נכרה במכרות ומופק מעופרותיו .


שימושים של היסוד או תרכובותיו: משתמשים בו לעתים קרובות ברדיותרפיה. אחד החסרונות הגנה נגד בשימוש בקובלט- 60 הוא העובדה ששימוש בו מפזר אבק מתכתי שיכול לגרום לבעיות בהגנה מפני קרינה.


היכן נמצא בטבע: המדינות המובילות בהפקת קובלט בעולם הן: זמביה, רוסיה, סין ואוסטרליה .


עוד קצת על קובלט .

מקור השם "קובלט" הוא במילה הגרמנית Kobold שמשמעותה "שדון" או "רוח זדונית" .

כורים היו מכינים את הקובלט כך מכיוון שלעיתים קרובות היה מרעיל אותם .

סברה נוספת לגבי מקור שם היסוד, הוא הימצאותו בקרבת מחצבי כסף .

בכמויות קטנות קובלט חיוני ליצורים חיים רבים , כולל האדם .

כמויות מזעריות של קובלט באדמה משפרות את בריאותן של חיות מרעה .

קובלט הוא אחד ממרכיבי ויטמין B12 .




פולוניום - ג'ני





1. שם היסוד: פולוניום.
2. שמו בלועזית: POLONIUM.
3. סמלו הכימי: PO.
4. התגלה ע"י: הזוג פייר ומארי קירי.
5. התגלה בשנת: 1898.
6. מצב צבירה בטמפרטורת החדר: מוצק.
7. צבע: כסוף.
8. הולכת חשמל: כן.

מבנה החלקיקים בפולוניום מוצק.








הפולוניום הוא חומר נדיר ומסוכן ביותר. אפילו מיליגרם או אף מיקרוגרם ממנו יכולים לפלוט קרינה קטלנית. הוא נמצא בכמיות מזעריות בטבע (100 מיקרו גרם לטון עופרת אורניום).

גילויו:
פולוניום זוהה על ידי בני הזוג פייר ומארי קירי ( קטע מידע עליה ) בשנת 1898 בשעה שזקקו את עופרת האורניום פיצ'בלנדה. הם הכריזו על גילויו ב-18 ביולי וקראו על שם מולדתה של מארי קירי, פולין. בתם של בני הזוג, הכימאית אירן ז'וליו-קירי, נחשפה בטעות לפולוניום בעת עבודתה במעבדה, ומתה מסרטן כעבור כעשר שנים.





שימושו כרעל:
אלכסנדר ליטוויננקו, סוכן ביון רוסי בעבר ומתנגד למשטרו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, מת בעקבות הרעלת פולוניום-210 ב-23 בנובמבר 2006.





אלירן דגן - פחמן

פחמן מופיע בכמות רבה בטבע. הפחמן הוא אחד ממרכיבי היסוד של כל החומרים האורגניים בגוף החי.







1. שם היסוד: פחמן.



2. שם היסוד בלועזית : carbon



3. סמל כימי : C






5. התגלה בשנים : 1786



6. מצב צבירה בטמפ' החדר : מוצק



7. צבע : שחור



8. הולכת חשמל : מוליך


שימושיו של הפחמן :

- בעבר היו משלבים פחמן בצורת גרפיט עם חימר לשימוש בעפרונות.

- מייצרים פלדה על ידי הוספת פחמן לברזל.

- משתמשים בגרפיט בצורת אבקה קרושה בבישול , אומנות ועוד..

- גלולות או אבקת פחם מנוצלות ברפואה על מנת לספוג רעלים וארס ממערכת העיכול.


הפחמן נמצא בטבע בצורתו הטהורה :

יהלום - המינרל הטבעי הקשה ביותר המוכר לאדם.

גרפיט - אחד מהחומרים הרכים ביותר שלמרות שהוא אל מתכת מסוגל להוליך חשמל במבנה זה.





יום רביעי, 28 באוקטובר 2009


דוד וולודרסקי - מימן

1. שם היסוד : מימן

2. שם היסוד בלועזית : Hydrogen

3. סמל כימי : H

4. התגלה ע"י : המימן זוהה במאה ה- 15 ע"י פרצלסוס. הנרי קבנדיש זיהה אותו שוב ב1766 וחקר את תכונותיו. את שמו המדעי "הידרוגניום" נתן לו לבואזיה ב- 1783

5. התגלה בשנים - 1579-1644


6. מצב צבירה בטמפ' החדר - גז.

7. צבע - חסר צבע.

8. הולכת חשמל - אינו מוליך חשמל.

תכונות נוספות : המימן דליק. קישור לסרטון שמראה שמימן דליק


שימושי המימן כיום : גז המימן משמש לתעשייה, תחבורה, הנעת טילים לחלל ובמעבדות מחקר. גז המימן משמש לשימושים שונים גם בתעשייה כגון יצור אמוניה וכוהל.

מופיע בטבע ושכיחותו בטבע :
מימן הוא היסוד הנפוץ ביותר ביקום. מרבית החומר הקיים ביקום הינו מימן הנמצא במגוון כוכבים, בענקי גז ובריכוזים גדולים של גז בין כוכבי שמהווים את השלב הראשון בהתפתחות כוכבים. רוב המימן בגז הבין כוכבי הוא מולקלולרי. מולקולות המימן נוצרות על גרגירי אבק בין-כוכבי.
באטמוספירת כדור הארץ נמצא מימן בריכוזים זעירים (חלקיק אחד מתוך מיליון). המקור הנפוץ ביותר למימן בכדור הארץ הוא מים (H2O). מקורות אחרים הם חומרים אורגניים כמו פחם, גז טבעי ודלקי מאובנים אחרים. מתאן (CH4) הוא מקור חשוב למימן.
תרכובות שכיחות של מימן הן: 1. מים - H2O .2. מי חמצן - H2O2 .3. מי סודה - H2CO3 .4. חומצה גופרתית - H2SO4





טיטניום - רז ביטון

היסוד טיטניום (Ti) שמספרו הכימי 22 הוא יסוד ממשפחת המתכות.
היסוד טיטניום היא מתכת קלה, מבריקה וחזקה.

תעודת זהות לטיטניום:

שם היסוד: טיטניום
שם בלועזית: Titanium
סמל כימי: Ti
מספר כימי: 22
צבע היסוד: אפור-כסף
מצב צבירה בטמפרטורת החדר: מוצק
הולכת חשמל: מוליך חשמל
מקור השם: מקור השם טיטניום הוא מן המיתולוגיה היוונית.
באיזה שנים התגלה: הטיטניום התגלה בשנת 1971 באנגליה.

תכונותיו של הטיטניום:
טיטניום ידוע כמתכת עמידה מאוד בפני חימצון , היא גם עמידה נגד חומצות חזקות כגון תרכובות כלור ותמיסות מלח שונות, הטיטניום היא מתכת חזקה מאוד, ויש לה נקודת רתיחה גבוה מאוד.
תכונות אלו הופכות את הטיטניום למתכת יקרה מאוד.
Ti,22.jpg
הטיטניום הוא היסוד התשיעי הכי נפוץ על כדור הארץ, הוא מהווה 0.6% ממסת כדור הארץ, והוא נמצא בסלעים, מכרות ברזל ובמינרלים.
הטיטניום התגלה לראשונה במטאוריטים, אך הוא נמצא גם בשמש.
טמפרטורת הרתיחה של הטיטניום היא 3287 מעלות צלסיוס.
טמפרטורת ההיתוך של הטיטניום היא 1660 מעלות צלסיוס.

הטיטניום משמש כמתכת לבניית חפצים שונים כגון:
שעונים:

כלי מטבח:
ועוד כל מיני אחרים.


ברנוב ודים - פלטינה

שם היסוד: פלטינה
שם היסוד בלועזית: platinum
סמל כימי: Pt
התגלה על ידי: ג'וליוס סקליגר
התגלה בשנה:1557
מצב צבירה בטמ'פ החדר: מוצק
צבע: לבן אפרפר
הולכת חשמל: כן פלטינה מוליכה חשמל
למה קראו לה ככה: השם פלטינה הוא מהמילה הספרדת פלטינה שתרגומה – כסף, כצבע הפלטינה.
צפיפות הפלטינה:21.5 גר' לליטר.
פעם ראשונה שהתגלה פלטינה בכמויות גדולות:כמויות גדולות ראשונות של פלטינה התגלו רק בשנת 1822, בהרי האורל שברוסיה.
דוגמאות לתרכובת של פלטינה:
פלטינה כלורית (PtCl2) – זוהי אבקה שצבעה חום אפור, המתקבלת כאשר מעבירים כלור מעל פלטינה חמה או כתוצאה מהתפרקות לא מלאה (חלקית) של פלטינה ארבע-כלורית. ניתן להמיס פלטינה כלורית באמצעות חומצת מלח מרוכזת (כאשר חומצת מלח היא חומצה חזקה ביותר!). כמו כן היא נמסה במים ויוצרת תמיסה חומצית חזקה ביותר, כלומר תמיסה שערך ה- PH שלה נמוך ביותר (ככל שערך ה- PH נמוך יותר, החומצה חזקה יותר).
סגסוגת פלטינה אירידיום – זוהי סגסוגת של פלטינה היכולה להכיל עד 30% אירידיום, כאשר ככל שאחוז זה עולה הקשיות והחסינות של סגסוגת זו עולים. לסגסוגת זו שימושים מגוונים: היא משמשת להכנת משקולות מדידה, להכנת מגעים חשמליים, בתעשיית התכשיטים ועוד.


מופיע בטבע:בקרום כדור הארץ מופיע הלפטינה בדרך כלל בעופרת של ניקל ונחושת.
השימושים של הפלטינה: השימושים של הפלטינה הם-
*עשיית תכשיטים יוקרתיים,
*שימושים בכימיה (הפלטינה מסוגלת לזרז תגובות כימיות רבות),
*ברפואה , יצירת כתרים בשיניים וביצור תחליפים לעצמות שניזקו),
*באלקטרוניקה(לייצור מגעים חשמליים),
* ובציוד מעבדה.

שכיחות בטבעה: הפלטינה נימצאת בדרך כלל ב בעופרת של ניקל ונחושת.

מוזכרת בתנ"ך?:הפלטינה אינה מוזכרת בתנ"ך

מידע מעניין:
לפטינה מאוד יקרה והיא יקרה יותר מזהב, הלפטינה היא רעילה, הפלטינה מופיע בטבע
בעיתים נדירות ותרכובת הפלטינה מסוכנת.
הפלטינה היא החומר החשוב ביותר בתעשיית הקטליזטורים הכימיים.

תמונה:

יום שלישי, 27 באוקטובר 2009

יובל ריצקר - קובלט P:

רותם - ארגון :)


1. שם היסוד: ארגון

2. שמו בלועזית :Argon

3. סמלו הכימי: Ar

4. התגלה ע"י: לורד ריילי וויליאם רמזי

5. התגלה בשנת: 1894

6.מצב צבירה בטמפרטורת החדר: גז

7. צבע: שקוף.

8. הולכת חשמל: לא.
מופיע בטבע: הארגון מרכיב כ0.934% מאטמוספירת כדור הארץ. הוא מופק כשמנזלים אוויר ומפרידים את מרכיביו. אטמוספירת מאדים מכילה 1.6% ארגון. גשושית המחקר "הויגנס" גילתה נוכחות ארגון באטמוספירת טיטאן (ירחו הגדול ביותר של שבתאי)



שימושים של היסוד או תרכובותיו: שימוש נפוץ בארגון הוא מילוי נורות להט, מכיוון שהוא אינו מגיב עם חוט הלהט אפילו בטמפרטורות גבוהות. שימושים נוספים:
ארגון משמש כ"כיסוי" אינרטי בייצור
טיטניום
ויסודות פעילים אחרים.
כגז מילוי אינרטי בחלל גידול
גבישי צורן וגרמניום
.
לארגון נוזלי שימוש בפרוצודורות רפואיות כמו למשל חיסול
רקמה סרטנית
בקור.
בארצות הברית החוקה המקורית שמורה לתצוגה לקהל הרחב במיכל שקוף שמכיל ארגון במקום אוויר, וכך רקבון הנייר נמנע.



עוד קצת על הארגון :
הארגון הוא גז אציל חד אטומי, לא פעיל, חסר צבע וריח. הארגון משמש בתאורה פלואורוסנטית ובריתוך. הארגון "יוצר" סביבת עבודה טובה לחומרים הרגישים לאוויר, מאחר והוא כבד מהאוויר וגם יותר אדיש מהחנקן. מקור השם Argon בלע"ז הוא מהמילה הלטינית Argos שמשמעותה – לא פעיל.



קרן ברמן - אשלגן

היסוד אשלגן

אשלגן (באנגלית: Potassium, בלטינית: Kalium) הוא יסוד ממשפחת המתכות האלקליות. מספרו האטומי 19 והוא מסומל כ־K.
מקור השם העברי במרקם היסוד וצבעו הלבן, המזכירים את מרקם השלג.
תרכובת אשלגן קרויה אשלג או פוטאש (Potash). מקור שמו האנגלי של האשלגן (Potassium) במילה Potash.












תעודת זהות ליסוד:


1. שם היסוד: אשלגן
2. שם היסוד בלועזית: Potassium
3. סמל הכימי: K
4. התגלה ע"י: האמפרי דייווי
5. התגלה בשנים:
1807
6. מצב צבירה בטמפ' החדר: מוצק
7. צבע:
לבן-כסוף
8. הולכת חשמל: מוליך (מתכת אלקלית)









עוד על האשלגן....
אשלגן חמצני, משמש כדשן.
אשלגן חנקתי מהווה חומר גלם
לייצור אבק שריפה.
אשלגן פחמתי משמש כחומר עזר בייצור זכוכית
.
זכוכית שמעובדת עם אשלגן נוזלי חזקה בהרבה מזכוכית רגילה.
NaK - סגסוגת
נתרן ואשלגן משמשת כאמצעי מעביר חום.
אשלגן הוא מרכיב הכרחי לצמחים
על מנת שיגדלו ונמצא ברוב סוגי האדמות.
באורגניזמים, יוני אשלגן חיוניים לחיי התאים
.
מאשלגן, בתוספת חנקן וחמצן, ניתן להפיק אשלגן חנקתי ("סלפטר").





















תמונות ...








האשלגן נמצא ב:פירות, מוצרי חלב ועוד.










אבן היסוד של האשלגן.